מו"ל: רכס – פרוייקטים חינוכיים, 2011
על הספר: באב"ד מתייחס לכיתה כזירה חברתית ולמורה כחלק אינטגרלי מזירה זו. באב"ד נוגע בנושאים בוערים: איך מודדים מעמדות חברתיים בכיתה? אילו סטטוסים חברתיים יש? האם למורה יש השפעה על מעמדות חברתיים בכיתה? (יש ויש!). אחד הפרקים בספר עוסק בניהול כיתה ובבעיות משמעת, כיוון שלא פעם הילד עם בעיות משמעת הוא גם הדחוי חברתית וכיוון שישנו קשר בין כיתה המוחזקת משמעתית לבין יציבות חברתית. הספר כתוב באופן אקדמי עם ניסיון לכתוב באופן נגיש לכל מורה.
בנגיעה אישית: באב"ד יוצא חוצץ נגד המיפוי הסוציומטרי, בעיקר בגלל ההשלכות האפשרויות על התלמידים, אולם להערכתי העברה נכונה ומדויקת של המיפוי הסוציומטרי יכולה להביא תועלת רבה למורה בהבנת המצב החברתי ו"לגזור" תוכנית עבודה לתלמידיו. הפרק המעניין ביותר הוא 'חביב המורה', שבו באב"ד טוען כי לכל מורה יש תלמיד חביב וכי הדינמיקה החברתית של התלמיד מושפעת מיחסו של המורה: אם ילד זה אהוב, מעמדו יעלה עוד יותר בהיותו חביב המורה, ואילו אם ילד זה דחוי – הוא יהיה דחוי עוד יותר בהיותו חביב המורה. לטענתו, המורים בישראל אינם מודים בתופעה זו ולכן היא אינה זוכה לטיפול אף שייתכן נזק ישיר ועקיף כתוצאה ממנה.
